4 סיבות מדוע השקעה מנוהלת לא תניב לכם תשואה גבוהה יותר מהמדד


1. מחקרים של עשורים הראו שבפרקי זמן קצרים (עד עשור) יותר מ-70% מהקרנות המנוהלות לא הניבו תשואה גבוהה מהמדד (אבל כמובן שגבו דמי ניהול גבוהים על מומחיותם הרבה).

2. אבל רגע, אם נבחן למי יש track record מוצלח נוכל לבחור מישהו מה-30% המוצלחים, נכון? לא נכון. מחקרים ארוכי טווח הראו שהקרנות המוצלחות יותר בעשור מסויים היו ממש גרועות בעשור העוקב (גרועות גם מהמדד וגם מהמתחרים). סטטיסטית תמיד יש כאלה שיצליחו יותר מהממוצע מסיבות של מזל בלבד. הסיבה שביצועיהם גרועים יותר בהמשך הדרך היא שטבעה של הסטטיסטיקה להתיישר לכיוון הממוצע. אז קחו בערבון מוגבל את התשואה הממוצעת לקרנות ב-5 השנים האחרונות שמוצגת לנו, למשל, בגמל-נט.

3. אבל מה לגבי מנהלי השקעות אגדיים שמכים את השוק בעקביות לאורך עשרות שנים, וורן באפט, למשל? קודם כל, אין כמעט כאלה יחידי סגולה (נסו לחשוב על שם נוסף פרט לוורן באפט). גם אם הם קיימים, אין לנו כמעט שום אפשרות מעשית לקבל track record מוכח שלהם לאורך עשרות שנים לפני שיפרשו, יחליפו תפקיד או יילכו לעולמם. באפט עצמו הורה בצוואתו להשקיע כ-90% מהונו בקרן מניות פאסיבית, וכיום הוא ממליץ זאת גם למשקיעים.

4. הם מאוד יקרים, עם דמי ניהול שנתיים שמגיעים לעיתים לכ-2% ויותר. להכות את המדד בצורה עקבית לאורך שנים רבות זה כמעט בלתי אפשרי, אז מה הסיכוי להכות אותו כל שנה כשהמדד מתחיל ביתרון בגובה דמי הניהול? בנוסף, כשמוכרים לעיתים קרובות (כדי להחליף את המניות ה"פחות טובות" באלה שנחשבות "יותר טובות") משלמים מס רווחי הון. לעומת זאת, בהשקעה פאסיבית יש דחייה של תשלום המס כל עוד לא מוכרים, ואותו חלק שחייב במס נשאר מושקע וצובר תשואה בעצמו, מה שמגדיל משמעותית את אפקט הריבית-דריבית.

אז מה המסקנה? השקעה בקרן פאסיבית, מחקת מדד, בדמי ניהול נמוכים עד אפסיים. זה משיג בדיוק את התשואה הממוצעת, זה משעמם, אבל זה עובד.


חזרה לבלוג