פורסם בתאריך 12.2.2024
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
הקהילה הפיננסית ברשתות החברתיות גועשת בעקבות הפוסט המעולה של שאול אמסטרדמסקי, שדיבר על משפיענים "מומחי השקעות", שמשכנעים את העוקבים שלהם בטיקטוק למשוך את הפנסיה שלהם כדי "לעשות מכה". יכול להיות שגם הפוסט שלי משבוע שעבר שדיבר על כך שמנגנון הקצבה בפנסיה הוא מנגנון לא יעיל, הוסיף קצת שמן למדורה 🔥.
אז דבר ראשון חשוב לי להדגיש שלא כדאי לכם למשוך את הפנסיה שלכם. ואם אתם עצמאים או בעלי שליטה גם לא כדאי לכם לוותר מראש על הפקדות לפנסיה. ממש לא.
יש כל מיני אמונות שגורמות לרבים בציבור להעדיף לוותר על הפנסיה שלהם – בין אם למשוך את כספי הפנסיה, לוותר מראש על הפקדה לפנסיה, או להפקיד רק את המינימום האפשרי כדי להימנע מקנסות. אמל"ק: כל האמונות האלה הן מיתוסים שגויים.
בפוסט הזה נתעמק באמונות האלה ונכסח להן את הצורה אחת אחרי השנייה. אבל עוד קודם לכן, בואו נבין בצורה פשוטה מה זה בכלל פנסיה, ומה היתרונות שלה.
בקטנה – מה זה בעצם פנסיה ומה היתרונות שלה
פנסיה זה מוצר חיסכון לפרישה, שאנחנו או המעסיק שלנו מפרישים אליו כספים, שישמשו אותנו בעת הפרישה. בנוסף בפנסיה קיים ביטוח טוב וזול למקרה של אובדן כושר עבודה (א.כ.ע) ולמקרה פטירה (ביטוח שארים).
היתרונות המרכזיים בפנסיה:
1. הטבת מס משמעותית בעת ההפקדה: כספים שנפקיד לפנסיה יהיו ברובם פטורים ממס (עד תקרה מסוימת), כלומר הכסף שמופרש ע"י המעסיק או שהפרשנו בעצמנו (עצמאים) זה כסף שקיבלנו אלינו בפטור ממס, לפחות חלקי. אמנם זה לא כסף שמגיע אלינו לנטו בבנק, אלא לפנסיה שלנו, אבל הוא שלנו לכל דבר ועניין. אם למשל אתם מרוויחים מעל 22,442 ₪ לחודש, זה אומר שעל כל שקל שתרוויחו מעל הסכום הזה ינוכה לכם 35% מס הכנסה ועוד 12% ביטוח לאומי וביטוח בריאות – כלומר 47% מס בסה"כ. אבל על כסף שיופקד לפנסיה שלכם לא תשלמו את ה-47% מס האלה, וזה חיסכון עצום במיסים!
2. בפנסיה יש פטור ממס רווחי הון לאורך שנות העבודה.
3. מסלולי השקעה טובים שקמו בשנים האחרונות, ובפרט מסלולים מחקי מדדי מניות בדמי ניהול נמוכים.
4. הטבת מס משמעותית בקבלת קצבה: לאחר הפרישה נוכל לקבל מכל הכסף שנצבר, או מחלקו, קצבה. לפורשים אחרי 2025 יהיה פטור ממס על הקצבה של כ-6,300 ₪ לחודש, ואם נוסיף גם נקודות זיכוי ממס אז קצבה של כ-12,000 ₪ לגבר וכ-13,000 ₪ לאישה תהיה פטורה לחלוטין ממס.
5. משיכה כסכום חד פעמי בפרישה: ישנה אפשרות למשוך חלק מהצבירה בעת הפרישה כסכום חד פעמי (בצורה של היוון כספי תגמולים או משיכת כספי פיצויים), ולנצל את סל הפטור הפנסיוני על משיכה במקום על קצבה.
6. פטור ממס על קצבה מוכרת: כספים שלא זכו לפטור ממס בהפקדה יהיו פטורים ממס לחלוטין בקצבה.
7. כספי תגמולים פטורים ממס ליורשים: מי שישאיר את כספי התגמולים שלו (או חלקם) לירושה ולא ייקח מהם קצבה, יוכל להוריש אותם בפטור מלא ממס.
8. ביטוח זול למקרה פטירה ולאובדן כושר: זול בערך פי 3-4 מביטוח פרטי מקביל.
9. הבטחת תשואה על חלק מהכסף: בפנסיה המקיפה יש הבטחת תשואה של 5.15% צמוד מדד על 30% מכספי הקרן. לחוסכים צעירים ייתכן ומדובר בכלל בחיסרון, אבל זה לא נושא הפוסט.
לסיכום, הפרשה לפנסיה מאפשרת לנו לחסוך המון במס הכנסה, להשקיע את הכסף בצורה יעילה ורווחית בדמי ניהול זולים וללא חבות מס רווחי הון, לקבל עוד שורה של הטבות מס בפרישה ואפילו בירושה, ולאורך התקופה ליהנות מביטוח חשוב וזול לאובדן כושר עבודה ולשארים.
כל אלה הם בעיניי סיבות מצוינות להפריש לפנסיה ולא למשוך את כספי הפנסיה בשום מצב.
אבל התכנסנו כאן היום כדי להפריך את האמונות השגויות בנוגע לפנסיה, אז בואו נעשה זאת, אמונה שגויה אחרי אמונה שגויה.
1. הפנסיה תלויה בממשלה – כשנפרוש אולי לא תהיה לנו פנסיה
חשוב להבין שהממשלה היא לא הבעלים של קרנות הפנסיה! לא ביבי ולא טיבי, לא גנץ ולא דרעי, יכולים לגעת לכם בכספי הפנסיה, שהם רכוש פרטי שלכם.
אולי בעידן הפנסיות התקציביות, שלצערנו עדיין קיימות בגופים מסוימים במגזר הציבורי, הממשלה שלטה לחלוטין על הפנסיות. למעשה בפנסיה התקציבית הכסף פשוט מגיע מתקציב המדינה ומחר בבוקר הפוליטיקאים יכולים להחליט (בצדק או שלא) על קיצוץ נרחב בפנסיות התקציביות. אבל לא כך הדבר בפנסיות הצוברות.
הממשלה אולי יכולה להקטין את הטבת המס על הפנסיה, אבל בוודאי לא להלאים את הכספים, ואין כאן שום הבדל לעומת השתלטות ממשלתית על קרקעות ונדל"ן בבעלות פרטית, על עסקים פרטיים, ועל תיקי ניירות ערך פרטיים.
אם נגיע למצב שהממשלה שלנו מלאימה רכוש פרטי, מדובר בפגיעה חמורה בזכות הקניין, ובעצם בקומוניזם על מלא. אני משוכנע שאם זה יקרה זה יוציא המונים לרחובות, ככה שההפגנות לפני המלחמה ייראו כמו משחק ילדים.
2. הפנסיה זה הונאת פונזי – העובדים הצעירים מממנים את הפורשים המבוגרים
כאשר מדובר על פנסיה תקציבית, שמגיעות כאמור מתקציב המדינה, זה נכון שהצעירים עובדים ומשלמים מיסים, וחלק מכספי המיסים האלה משלמים את הפנסיות של הפורשים המבוגרים. במדינות עם ילודה נמוכה (לא ישראל!) זה מודל שאינו בר-קיימא, כי האוכלוסייה מזדקנת ויש יותר ויותר פורשים, עם תוחלת חיים עולה, ופחות אנשים עובדים ומשלמים מיסים.
מצב כזה מזכיר קצת הונאת פונזי, שהכספים משולמים למי שמושכים כספים (הפורשים) על חשבון כספים של משקיעים חדשים שנכנסים, והכל עובד יופי עד שכמות הכספים החדשים כבר לא מכסה את התשלומים לחוסכים הוותיקים. תשאלו את ברני מיידוף.
אבל כמו שכבר ציינתי, בישראל הפנסיות עברו להיות פנסיות צוברות, וטוב שכך. זה אומר שהצבירה של כל אחד היא צבירה אישית, שאינה תלויה בכספים של חוסכים אחרים, ומה שיהיה לכל אחד בפרישה תלוי רק בכמה כסף הוא הפריש ומה היתה התשואה במסלול שבחר.
3. בפנסיה יש ערבות הדדית – אני לא רוצה שעמיתים אחרים יחיו על חשבוני
בקרנות הפנסיה באמת יש מושג שנקרא ערבות הדדית, אבל זה לא בהכרח אומר שאחרים יחיו על חשבוננו, כי כאמור הצבירה היא צבירה אישית.
איפה כן באה לידי ביטוי הערבות ההדדית? בביטוחים ובפרישה.
בכל מה שנוגע לביטוחים הערבות ההדדית היא יתרון גדול. כשאנחנו רוכשים ביטוח פרטי לאובדן כושר או ביטוח חיים, הסיכון חל על חברת הביטוח, ולכן יגבו מאיתנו פרמיית ביטוח יקרה. אבל התקנון של קרנות הפנסיה מגדיר שישנה ערבות הדדית בין העמיתים, כלומר הסיכון לא חל (או כמעט לא חל) על קרן הפנסיה אלא על שאר העמיתים בקרן, וזה מה שמאפשר לביטוחים בפנסיה להיות זולים משמעותית מביטוחים פרטיים מקבילים.
הערבות ההדדית מתבטאת במאזן האקטוארי – בעצם ישנן הערכות מבוססות סטטיסטיקה של כמות התביעות הצפויות בשנה, והפנסיה מקצה סכומים ייעודיים לשם כך. בשנה שבה שיעור התביעות היה גבוה מהצפוי יהיה גירעון אקטוארי שיוריד קצת מהחיסכון של כל העמיתים, ויש כאלה שמתרעמים על כך. אבל מצד שני – בשנים שבהן יש פחות תביעות מהצפוי ייווצר עודף אקטוארי ודווקא נקבל תוספת לצבירה! כך או כך, הסטטיסטיקה מראה שהעודף/הגירעון האקטוארי במרבית הקרנות אינו גבוה, לא לחיוב ולא לשלילה.
הערבות ההדדית באה לידי ביטוי גם בזמן הפרישה. קצבת הפנסיה מחושבת כך שהסכום אמור להספיק לפי תוחלת החיים הממוצעת של הפורש לגמלאות, והיא מובטחת לכל החיים. אבל מה לעשות שלא כולם חיים בדיוק עד תוחלת החיים הממוצעת? חלק חיים יותר וחלק פחות, ואלה שחיים פחות מממנים את אלה שחיים יותר. המנגנון הזה מאפשר להבטיח את הקצבה לכל החיים, בגלל שסטטיסטית חלק יחיו יותר וחלק פחות מהממוצע.
אז בהיבט הזה באמת יהיו כאלה שיחיו על חשבון אחרים – אבל אף אחד לא יכול לדעת מראש כמה שנים הוא יחיה אחרי הפרישה, והמנגנון הזה מהווה בעצם ביטוח אריכות ימים, מבלי לחשוש שהכסף ייגמר אם נאריך ימים. בנוסף, ניתן גם להגדיר הבטחת קצבאות לתקופה של 5/10/15/20 שנה (תמורת הקטנה מסוימת של הקצבה), וזה מבטיח שאם לא נאריך ימים היורשים שלנו יקבלו את הכסף.
4. אי אפשר לסמוך על הגופים המנהלים
קודם כל חשוב להבין שהכספים, ניירות הערך והנכסים הנוספים שקרנות הפנסיה משקיעות בהן אמנם רשומים ע"ש קרנות הפנסיה, אבל הם לא בבעלותן אלא בבעלות העמיתים, ונשמרים בנאמנות בנפרד מהגוף המנהל. כל הסיפור מפוקח ומתועד ע"י רשות שוק ההון, כולל רישום של החלק של כל עמית ועמית, וכספי המשקיעים מוגנים אפילו במקרה שהגוף המנהל פשט רגל.
בכל הנוגע לאיכות ההשקעה של הגופים המנהלים – אני מסכים שאם הם מנהלים את ההשקעות הם יכולים לקבל החלטות גרועות, לחטוף תספורות על אג"חים וקריסות של מניות, ובאופן כללי להשיג תוצאות לא מוצלחות במיוחד, בלשון המעטה. כמו שכל המחקרים מראים, מרבית הסיכויים שמנהלי ההשקעות יפגרו אחרי מדדי הייחוס שלהם, הן בפלח המנייתי של התיק והן בפלח הסולידי.
אבל למזלנו אנחנו יכולים להוציא את שיקול הדעת מידיהם של מנהלי ההשקעות! בשנים האחרונות קמו מסלולים פאסיביים מחקי מדדי מניות (בעיקר מסלולים מחקי S&P 500 ובגופים מסוימים גם מסלולים פאסיביים בפיזור גלובלי), שהם בעיניי האפשרות הטובה ביותר לחוסכים צעירים, ושמחתי להיות חלק מהדיונים עם רשות שוק ההון בנושא.
לקראת הפרישה (לטעמי משהו כמו עשור לפרישה) כדאי להקטין את החשיפה המנייתית, ומה שיפה זה שיש החל מלפני שנה אפשרות השקעה פאסיבית סולידית יותר למתקרבים לפרישה, שמשלבת בין מדדי מניות לאג"חים. האפשרות הזאת נקראת מסלול עוקב מדדים גמיש.
בנוסף, מי שרוצה שליטה רבה יותר על הכסף שלו, וגם חושש מגירעון אקטוארי, יכול לנייד את כספי הפנסיה שלו לקופת גמל בניהול אישי, ולהשקיע אותם כרצונו, תחת הגבלה של השקעה במוצרים מחקי מדד. רק חשוב להדגיש שיש למהלך הזה השלכות ביטוחיות וגם לא ניתן יהיה להחזיר חזרה לפנסיה המקיפה את כל הכספים, אז חשוב להבין את כל המשמעויות לפני שבוחרים לעשות זאת.
5. התשואות בפנסיה עלובות, וגם הפנסיה שלי בפרישה תהיה עלובה
עם הטענה הזאת אני נוטה להסכים לגבי מי שבוחר בברירת המחדל, שזה מרבית הציבור לצערנו. מסלול ברירת המחדל מגדיר חשיפה מנייתית של 53% בלבד לחוסכים מתחת לגיל 50. בעיניי זה שיעור חשיפה נמוך באופן שערורייתי, במיוחד כשאנחנו יודעים שגם בתרחישים הכי גרועים בהיסטוריה לקח לשוק המניות פחות מ-15 שנה להתאושש, ובהשקעה לפרקי זמן ארוכים של 20-30 שנה וצפונה יש התכנסות לממוצע התשואה הרב-שנתי של כ-10% לשנה.
אז מי שבוחר בפנסיה במסלול ברירת המחדל בהחלט יכול לצפות שבפרישה תהיה לו קצבת פנסיה נמוכה יותר מההכנסה שהוא רגיל לקבל. אבל מי שישכיל להשקיע במסלול מחקה מדד מניות לאורך שנים רבות (עד כעשור לפרישה), יוכל, באמצעות הקסם של הריבית-דריבית להגיע לקצבת פנסיה מכובדת ביותר, אולי אפילו גבוהה יותר מהמשכורת אליה הוא רגיל.
6. אני יכול להרוויח יותר אם אשקיע את הכסף בעצמי
עכשיו אני מגיע לכל אותם חכמים גדולים שרוצים למשוך את כספי הפנסיה (או לא להפריש לפנסיה מלכתחילה), כי הם חושבים שיוכלו להרוויח יותר בהשקעות שלהם. התשובה שלי אליכם: אתם לא הולכים לעשות את זה.
כמו שציינתי, יש היום בפנסיה מסלולים מחקי מדד בדמי ניהול מוזלים, ומי שמחפש השקעה אפילו מעט יעילה יותר, יוכל לעשות זאת אם ינייד את הכספים לקופת גמל בניהול אישי וישקיע שם בעצמו במוצרים מחקי מדד.
אבל אם אתם חושבים שתוכלו לבנות תיק מוצלח יותר מהשקעה מחקת מדד, חשוב להבין שהסיכוי שלכם נמוך, והסיכון שלכם גבוה מאוד. למשל מחקר ארוך טווח של JP Morgan מצא ש-2/3 מהמניות בשוק האמריקאי השיגו תשואה נמוכה מהמדד(!), ו-57% מהמניות אפילו לא עקפו את התשואה של מק"ם של ממשלת ארה"ב!
לעומת זאת הסיכונים מאוד גבוהים – 40% מהמניות בשוק האמריקאי חטפו בשלב כלשהו קריסה של 70% בערכן, ללא התאוששות לאורך כל שנות המחקר! להרחבה בנושא – כאן.
אז ראינו שבבחירת מניות פרטניות יש סיכון גבוה לכישלון וסיכוי נמוך להצלחה, שזה לא שילוב מוצלח במיוחד. ואם מנהלי ההשקעות המקצועיים לא מצליחים להכות את המדדים, לפחות לא בעקביות, מה גורם לך לחשוב שדווקא אצלך באורח פלא התשואות תהיינה גבוהות מהמדדים לאורך זמן?
ובואו נגיד שבכל זאת יש לך נוסחת קסם להכות את המדד בעקביות לאורך זמן. צריך לזכור שעל משיכה שלא כדין של כספי הפנסיה משלמים מס-קנס של 35%. זאת אומרת שגם אם יש לך נוסחת קסם כזאת (וכנראה שאין לך), היא לא רק צריכה להכות את המדד, היא צריכה להרוויח 54% יותר מהמדד כדי להשתוות לסכום שמשכת מהפנסיה בניכוי המיסים.
פרט לשוק ההון, רבים חושבים שיש להם "שיטות מוכחות" להצליח לייצר תשואות גבוהות – בפרויקטי נדל"ן יזמיים, פליפים בנדל"ן, אתרי e-commerce ונכסים דיגיטליים אחרים, השקעה בקריפטו, ועוד כל מיני רעיונות אקזוטיים יותר או פחות. עכשיו אני לא טוען שאי אפשר להרוויח יפה מיוזמות כאלה ואחרות, אבל חשוב להבין שמדובר בהשקעה עסקית, שיש לה סיכונים גבוהים, מה שמוביל אותי לסעיף הבא.
7. אני יכול להרוויח יותר אם אשאיר את הכסף בעסק שלי
עצמאים, יזמים ובעלי עסקים רבים, שהצליחו להרוויח יפה בעסק שלהם, חושבים שעדיף להם למשוך את כספי הפנסיה ולהשקיע אותם בעסק שלהם, או לא להפריש מלכתחילה לפנסיה. אז אם זה המצב שלכם – בואו תעשו תרגיל קטן:
תספרו ל-10 אנשים שונים על העסק שלכם, לא משנה אם הם חברים שלכם או סתם אנשים ברחוב, ותשאלו אותם אם הם שמעו על איזה חברה בשם אפל. נו, זאת שמייצרת אייפונים. ואחרי שסיפרתם להם כל מה שהם צריכים לדעת על העסק שלכם, תשאלו אותם את השאלה הבאה:
"אם הייתם צריכים להשקיע 10,000 שקל בעסק שלי או באפל – במי הייתם בוחרים?"
בלי לבדוק, אני משוכנע שלפחות 8 מתוך 10 היו בוחרים להשקיע באפל. אפילו אם העסק שלכם רווחי, ויש לכם מודל מצוין. מה לעשות – בעסקים דברים יכולים להשתנות ומה שעובד לכם עכשיו כבר לא כ"כ יעבוד עוד כמה שנים. לכו תדעו, אולי אפילו תיאלצו לסגור את העסק, או לשנות אותו מקצה לקצה. זה טבעם של עסקים.
אז לא באמת ניתן להשוות את העסק שלכם לחברה גדולה ומוכחת כמו אפל, וגם לא מיקרוסופט, וגוגל, ואמזון, ומטא, ובנק אוף אמריקה, וקוקה קולה, ומקדולנד'ס, וטויוטה, וסימנס, ולואי ויטון, וישראכרט ורמי לוי. ולעוד אלפי חברות שצמחו וגדלו והפכו מעסק פרטי לחברה ציבורית שנסחרת בבורסה כלשהי בעולם.
ועם כל הכבוד לעסק המשגשג שלכם, שאני מקווה שימשיך לשגשג שנים קדימה, צריך לזכור שלא לעולם חוסן ודברים יכולים להשתנות. פיזור סיכונים הוא תמיד מאוד חשוב, ולא משנה כמה אתם מאמינים בעסק שלכם (וחשוב שתאמינו בו!), את הכסף שלכם חשוב לפזר בפיזור רחב.
באופן אישי – גם לי יש עסק מוצלח (ככה לפחות הלקוחות אומרים) ורווחי, ואני גם משקיע כספים לצמיחת העסק. אבל את הכספים שמצטברים בקופת החברה אני משקיע בתיק השקעות בפיזור רחב, תוך מזעור חבות המס, ולא מושך דיבידנדים אף פעם. התיק הזה בחברה יוכל גם לשמש אותי בעתיד כקופת פנסיה מוקדמת בחבות מס נמוכה מאוד, אבל זה כבר נושא לפוסט נפרד 😊.
אז מה דעתכם? האם לדעתכם זה רעיון טוב למשוך את כספי הפנסיה?
רוצה לקבל סוף כל סוף את כל הכלים והידע הפרקטי כדי להשקיע בקלות וביעילות את כספיך וחסכונותיך? לחץ/י כאן כדי לראות את שירותי ההדרכה והסיוע במימוש השקעות פאסיביות שאנחנו מציעים.