התערבות העשור: השקעה פאסיבית מול מנוהלת

פורסם בתאריך 30.6.2019


מצד אחד: יואב זליקוביץ, יועץ לקרן הגידור "תבור" ולקרן נאמנות מניות גלובלי של איילון, ומרצה על השקעות ערך.

מצד שני: רונן מרגוליס, מייסד Simplifynance, מהנדס תוכנה, מתכנן פיננסי ומרצה על השקעות פאסיביות.

לקפיצה מהירה לתוצאות ההתערבות לחץ/י כאן.

השקעות מנוהלות מול השקעות פאסיביות - רקע כללי

עולם ההשקעות מתחלק להשקעות מנוהלות, המכונות גם השקעות אקטיביות, ולהשקעות פאסיביות עוקבות מדד מניות. בהשקעה מנוהלת הכוונה לכך שמנהל השקעות בוחר לפי מיטב הבנתו נבחרת מנצחת של מניות שהוא סבור שיצליחו בתקופה הקרובה יותר מאחרות. לעומת זאת, השקעה פאסיבית לא מתיימרות לנבא אילו מניות יצליחו יותר מאחרות, אלא מפזרת את סכום ההשקעה בכמות גדולה מאוד של מניות בפיזור רחב, כל אחת לפי משקלה במדד. השקעה במדד מניות רחב מייצגת ממוצע משוקלל של כל המשק, מכל מגוון הסקטורים.

כיוון שמדד מניות רחב מייצג ממוצע משוקלל של כל המשק, הוא מהווה benchmark (קנה-מידה) להשוואה. אם המדד הוא הממוצע, קרנות מנוהלות שואפות להכות את המדד, כלומר להשיג תשואה עודפת על המדד, או במילים אחרות: להיות טובות מהממוצע. כמובן שבפועל רבות מהקרנות מציגות תוצאות חלשות מהמדד.

קרן עוקבת מדד הינה קרן פשוטה מאוד לניהול: מעצם הגדרת המדד ברור לכולם מהו הרכב המדד (אילו מניות נכללות בו) ומה המשקל היחסי של כל מניה במדד. מנהלי קרנות פאסיביות מבצעים עבודה טכנית בלבד שכוללת "איסוף סחורה" מהשוק לפי המשקל היחסי של כל מניה במדד עבור המשקיעים שרוכשים את יחידות הקרן, וביצוע איזונים קלים כל רבעון לערך. קרנות מנוהלות לעומת זאת, מעסיקות מחלקות מחקר ואנליסטים, אשר בוחנים מניות רבות, קוראים את דו"חות החברות, מנתחים את הסקטורים השונים, משווים את מצב החברות אל מול המתחרות שלהן וכיוצ"ב, מתוך מטרה לבחור את הנבחרת המנצחת שלהם. כל עבודת המחקר והאנליזה הזו עולה כסף שמתבטא בדמי ניהול שגבוהים משמעותית מאלה של הקרנות הפאסיביות, לרוב מדובר על דמי ניהול שנתיים של כ-1-2% לשנה בקרנות המנוהלות לעומת 0.04-0.4% לשנה בקרנות הפאסיביות. בגלל הפער הזה, הקרנות המנוהלות צריכות לא רק להכות את המדד, אלא להכות אותו בהפרש שגבוה מההפרש בדמי הניהול, כדי שיהיה משתלם להשקיע בהן.

עד לפני כשני עשורים מרבית כספי החסכונות של הציבור בארץ ובעולם נוהלו בהשקעות מנוהלות, ובחירת השקעות נחשבה לתחום שדורש מומחיות גבוהה והמשקיע הפרטי המצוי לא היה מבצע השקעות באופן עצמאי. בשנים האחרונות, פורסמו מחקרים רבים שבחנו את הנושא לעומק והשוו את ביצועי הקרנות המנוהלות אל מול המדדים הרלוונטיים, ומצאו מס' ממצאים מעניינים:

1. בתקופות שונות של בין שנה לעשור, יותר מ-70% מהקרנות המנוהלות לא מכות את המדד.

2. גם קרנות שהצליחו יפה מאוד והיכו את המדד באופן עקבי מס' שנים ברצף (אפילו עשור!), בשנים העוקבות הצליחו משמעותית פחות גם בהשוואה למדד וגם בהשוואה למתחרים. במקרים רבים, סביר שההצלחה נבעה ממזל בלבד, והסטטיסטיקה בסוף מתיישרת.

כתוצאה מהחשיפה למחקרים הופיעו בהדרגה קרנות השקעה פאסיביות רבות, ובפרט קרנות סל (ETF-ים). בשנים האחרונות יותר ויותר משקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד, מסיטים את כספם מהשקעות מנוהלות לפאסיביות. מדובר על הסטה של טריליוני דולרים להשקעה פאסיבית שתוארה כ"אחת מנדידות הכספים הגדולות בהיסטוריה".

למרות התוצאות, רבים עדיין מצדדים בבחירת השקעות אקטיבית ממוקדת שכוללת ניתוח חברות לפי גישות ומתודולוגיות שונות, ובפרט השקעות ערך. המצדדים בהשקעות אקטיביות מנוהלות טוענים כי ישנן שיטות שמסוגלות להכות את המדד בעקביות במשך שנים רבות, בעיקר כאשר הקרן מנהלת סכומים לא גדולים במיוחד ויכולה לנצל הזדמנויות בסכומים לא מאוד גבוהים. אחד ההסברים האפשריים לעובדה שקרנות שהצליחו יפה מאוד במשך מס' שנים לא שמרו על הצלחתן לאורך זמן, נובעת מהעובדה שבעקבות ההצלחה בשנים הראשונות, הקרנות גדלו וגייסו כספים נוספים, מה שהקשה עליהן למצוא הזדמנויות השקעה אטרקטיביות. למשל, קרן שמנהלת עשרות מיליוני דולרים יכולה להפיק תשואה משמעותית מהזדמנות השקעה מוצלחת בחברה קטנה באמצעות רכישה של מיליוני דולרים ספורים. לעומת זאת, קרן שמנהלת מיליארדי דולרים ונכנסת לאותה הזדמנות השקעה במיליוני דולרים ספורים, תשיג השפעה שולית בלבד על התשואה הכוללת של הקרן.

הרקע להתערבות

בסוף שנת 2007, וורן באפט, ככל הנראה המשקיע המפורסם והמוצלח בהיסטוריה, התערב עם טד סיידס, מנהל קרן גידור על סכום של מיליון דולר, שקרן פאסיבית זולה שעוקבת אחר מדד ה-S&P 500 (מדד הדגל האמריקאי), תשיג תוצאות טובות יותר מקבוצת קרנות הגידור של סיידס במשך עשור. באפט ניצח בהתערבות כאשר מדד ה-S&P 500 השיג תשואה של כ-85.4%, תוצאה גבוהה משמעותית מקרנות הגידור של סיידס, שהמוצלחת שבהן השיגה תשואה של 62.8% באותה תקופה.

buffett-seides-bet

כעת, כשנתיים לאחר סיום ההתערבות של באפט וסיידס, אנחנו, יואב ורונן, מעוניינים לשחזר את ההתערבות הזו, עם שינוי קל בתנאים, ולאפשר גם למתחרים נוספים להשתתף בה כמתחרים משניים. עמוד זה יעקוב אחר תשואת התיקים של יואב ושל רונן והתוצאות יעודכנו אחת לרבעון.

פרטי ההתערבות והצטרפות כמתחרה משני

ההתערבות תצא לדרך בחציון השני של 2019 (כלומר ב-1.7.2019) ותימשך עשור. הפרטים המלאים של ההתערבות מופיעים בתקנון, ולהלן עיקרי הדברים:

1. תקופת התחרות: 1.7.2019 – 30.6.2029.

2. מתחרים ראשיים: המתחרים הראשיים יהיו יואב זליקוביץ ורונן מרגוליס.

3. מתחרים משניים: כל אחד רשאי להצטרף להתערבות כמתחרה משני, כאשר המועד האחרון להצטרפות מתחרים משניים הינו ה-31.8.2019. ההצטרפות תהיה באמצעות פרסום תיק השקעות פאסיבי או מנוהל בפוסט ההתערבות בקבוצת הפייסבוק "ידע שווה כסף".

4. למתחרים המשניים אין כל מחוייבות כלפי שאר המתחרים וזכותם לפרוש ממנה בכל עת.

5. פרס לזוכה מבין המתחרים הראשיים: המפסיד בתחרות מבין שני המתחרים הראשיים יתרום 1,800 ₪ לעמותת צדקה לבחירת המנצח (מבין שני המתחרים הראשיים).

6. פרס לזוכה מבין המתחרים המשניים: במידה ויזכה אחד המתחרים המשניים בתחרות, קרי ידורג ראשון מבין כל המשתתפים, הראשיים והמשניים כאחד, יזכה לארוחה זוגית במסעדה ע"ח יואב.

7. על כל מתחרה לבחור באחד משני מסלולים: תיק פאסיבי או תיק מנוהל. הבוחרים בתיק פאסיבי יידרשו לבחור מדד/ים אחר/ים מאלו שבחר רונן, והבוחרים בתיק מנוהל יידרשו לבחור תיק מניות ספציפי, השונה מהתיק של יואב (תותר חפיפה של עד 20%).

8. אופן הדיווח – תיק מנוהל: יואב והבוחרים בתיק מנוהל יידרשו לפתוח חשבון השקעות כתנאי להשתתפות בתחרות, בין אם חשבון אמיתי או חשבון "דמה" (למשל ב-Interactive Brokers), וידווחו את תוצאותיהם באמצעות דיווח על מצב התיק, קרי השוואת שווי התיק ביום הדיווח אל מול שווי התיק בתחילת התחרות.

9. אופן הדיווח – תיק פאסיבי: רונן והבוחרים בתיק פאסיבי יוכלו לדווח באמצעות חשבון השקעות ייעודי, באמצעות דיווח תוצאות המדדים עצמם, או באמצעות דיווח תוצאות קרנות עוקבות מדד.

10. דמי ניהול: מהחשבון של יואב ב-Interactive Brokers שייפתח לצורך התחרות יופחתו אוטומטית דמי ניהול בגובה 1.2% לשנה, בניכוי רבעוני של 0.3% מהתיק. לשאר המתחרים לא ינוכו דמי ניהול.

11. מיסים: מיסים על רווחי הון ועל דיבידנדים לא יהיו חלק מחישוב התשואות, אלא אם נוכו במקור.

12. נכסים מותרים: לתיק מנוהל – מניות הנסחרות בבורסה מוכרת בעולם. אין להחזיק בתיק מניה בודדת בהיקף העולה על 20% משווי התיק. לתיק פאסיבי – מדדים וקרנות סל. בשתי האפשרויות חל איסור על שימוש במינוף, נגזרים ואופציות.

13. שינויים בהרכב התיק לאורך תקופת התחרות: יואב לא יוכל להחליף חברות בתיק לאורך תקופת התחרות, וכספי דיבידנדים שיתקבלו יוכלו להיות מושקעים מחדש רק באחת או יותר מהחברות שברשימה. האפשרות היחידה של יואב להחליף חברה בתיק תהיה רק במידה ואותה חברה נרכשה, ובמקרה זה יוכל יואב להשקיע את כספי תמורת המכירה באחת או יותר מהמניות שכבר מצויות בתיקו. בניגוד ליואב, המתחרים המשניים שבחרו בתיק מנוהל יוכלו להחליף את המניות בתיק שלהם לאורך תקופת ההתערבות, כל עוד יקפידו לדווח על השינויים שביצעו בתיק. מתחרים שבחרו בתיק פאסיבי לא יוכלו לבצע שינויים בתיק.

13. פרסום תוצאות רבעוני: על כל המתחרים לדווח את תוצאות התיקים שלהם והשינויים שביצעו בו מדי רבעון, החל מתום כל רבעון ועד 10 ימים לאחר מכן, קרי הדיווח הראשון יתבצע עד לתאריך 10.10.2019, הדיווח השני יתבצע עד לתאריך 10.1.2020 וכן הלאה. הדיווח יבוצע באמצעות שליחתו אל פוסט ההתערבות בקבוצת הפייסבוק "ידע שווה כסף". בקבוצה יוצג דירוג של כל משתתפי התחרות אשר יציגו את התיק שלהם בזמן ובאופן מדויק.

התיק של יואב

התיק של יואב כולל רשימה של 23 מניות ספציפיות שיוחזקו לאורך כל תקופת ההתערבות. יואב בחר בעיקר במניות קטנות יחסית שהוא רואה בהן הזדמנות לתשואה גבוהה. אין לראות ברשימה זו משום המלצה לביצוע פעולה בניירות ערך או לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

פרטים אודות המניות שבחר יואב לתיק יופיעו בהדרגה בבלוג שלו. הרשימה המלאה: EXO, JDW, BUR, IBKR, PATK, CKI, BYD.UN, MTY, CLAR, ADT.A, FIH.U, MMAC, LBTYK, CMPR, PGR, BAM, L, EVI, MNRO, KKR, AER, IAC, FRMO.

התיק של רונן

התיק של רונן יכלול שני מדדים בינלאומיים רחבים בחלוקה שווה, המכסים ביחד כ-6,000 מניות מכל רחבי העולם המפותח: 50% מהתיק יוקצה למדד MSCI World Index הכולל כ-1,600 חברות גדולות ובינוניות, ו-50% למדד MSCI World Small Cap Index הכולל כ-4,400 חברות קטנות. מעקב אחר תשואת המדדים תתבצע מתוך אתר MSCI, באופן שכולל השקעה מחדש של הדיבידנדים במדדים. להלן גרף המציג את ביצועי המדדים ב-15 השנים שקדמו לתחילת התחרות:

MSCI-World-Indexes

מדוע דווקא המדדים הללו? כיוון שמדדי מניות קטנות מספקים תשואה היסטורית (נומינלית) של כ-12% לשנה בממוצע רב-שנתי, ומדדי מניות גדולות מספקים תשואה של כ-10% לשנה בממוצע רב-שנתי, יש היגיון בחשיפה משמעותית של התיק גם למניות קטנות ולא רק למניות גדולות או מניות ענק כמו המניות הכלולות במדד ה-S&P 500 למשל (כמובן שהתשואה העודפת באה ע"ח תנודתיות גבוהה יותר). הסיבה לבחירת שני מדדים ולא מדד גלובלי אחד שכולל גם חברות גדולות וגם קטנות (כדוגמת MSCI World All Cap Index) היא שהמשקל של כמה מאות מניות ענק במדד עולמי אחד מהווה כ-80-90% מכלל המדד, כך שאלפי חברות קטנות יותר מקבלות חשיפה מאוד נמוכה. לכן, בחר רונן להקצות 50% מהתיק למדד מניות גדולות ו-50% למדד מניות קטנות. אין לראות בתיק זה משום המלצה לביצוע פעולה בניירות ערך או לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.

תוצאות ההתערבות

התוצאות הראשוניות יפורסמו בתום חודש ספטמבר 2019.


רוצה לשאול שאלות ולהשתתף בדיון? את/ה מוזמן/ת לפוסט בקבוצת הפייסבוק "ידע שווה כסף".


רוצה לקבל סוף כל סוף את הכלים להשקיע בקלות וביעילות את כספיך וחסכונותיך? לחץ/י כאן כדי לראות את השירותים אותם אנחנו מציעים, במחירים אטרקטיביים ביותר.

חזרה לבלוג