פורסם בתאריך 29.11.2018
התכנים בפוסט זה, כמו כל שאר התכנים בבלוג, הינם תכנים לימודיים במהותם, הם אינם מהווים ייעוץ או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ פנסיוני המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם.
לא נעים לי להגיד את זה, אבל אתם ככל הנראה טועים. זה לא משנה אם אתם משקיעים או לא, במה אתם משקיעים, ואיך אתם חוסכים לגיל הפרישה. מה שאתם לא עושים, אתם כמעט בוודאות טועים. אז סליחה ממי שנעלב, ומי שרוצה ללמוד ולהבין למה הוא טועה – שימשיך לקרוא. הרשימה הבאה כוללת את החלק הראשון של עשרת הטעויות החמורות ביותר של הציבור בטיפול בחסכונות והשקעות. הרשימה הורכבה לאחר שרבים שאלו אותי אם כדאי לדעתי להשקיע ב-X, אם משתלם לעשות Y, ומה הכי כדאי לעשות כדי להשיג Z. מה שנוכחתי לדעת הוא שפעמים רבות אנשים נופלים באותן טעויות, הנובעות מהתעלמות ובריחה מאחריות, מתפיסות עולם שגויות, מהגדרת מטרות לא נכונה עבורם או מהתחכמויות מיותרות. אז בואו נתחיל:
1. לא משקיעים בכלל והכסף "שוכב" בעו"ש?
זו אחת הטעויות החמורות ביותר שאתם יכולים לעשות, כי הכסף שלכם צריך לעבוד בשבילכם. אחת הדרכים הטובות ביותר להמחיש זאת היא לדמיין שאתם בית עסק, ושהכסף שלכם הוא עובד שעומד לרשותכם. אם אתם לא משתמשים בו זה פשוט בזבוז, כי אתם מפסידים ערך (כלומר תשואה) שהוא יכול לייצר עבורכם. זה אפילו לא כ"כ ממש משנה מה סכום החיסכון שלכם, כי פספוס תשואה פוטנציאלית הוא חוסר יעילות, בהגדרה. מעבר לתשואה הפוטנציאלית שאתם מפספסים, אתם גם מפסידים מכך שהסכום שוכב בעו"ש, כי לאורך זמן ערך הכסף נשחק בגלל האינפלציה. אם נמשיך עם משל העובד בבית העסק, אז לא רק שהוא לא מייצר ערך, אתם גם משלמים לו משכורת.
גם אם הכסף לא שוכב בעו"ש אלא סגור בפיקדון בבנק, עם הריבית האפסית שקיימת בשנים האחרונות זו אינה השקעה כלל – לכל היותר הכסף ישמור על ערכו ולא יישחק עם האינפלציה, אבל אתם מפספסים את התשואה הפוטנציאלית שהוא יכול להפיק. במקרה זה, אתם אולי לא משלמים משכורת לעובד, אבל הוא גם לא מייצר כל ערך עבורכם.
2. לא משקיעים במניות? מעדיפים נכס פיסי שאפשר "לראות בעיניים" כמו נדל"ן?
רכישת נדל"ן היא לא בהכרח השקעה גרועה, אך היסטורית התשואה מנדל"ן נמוכה בכ-3% מהשקעה במדדי מניות. אל תסתכלו רק על העשור האחרון (והחריג) של הנדל"ן בישראל, היו בארץ גם תקופות של כעשרים שנה (!) של ירידות מחירים, ואם מסתכלים על נתוני הנדל"ן מאז קום המדינה – התשואה השנתית הממוצעת עומדת על כ-7% נומינלית (שמתחלקים פחות או יותר חצי-חצי בין דמי שכירות לבין עליית ערך הנכס). זאת לעומת תשואה נומינלית של כ-10% במדדי מניות של חברות גדולות (וכ-12% במדדים של חברות קטנות). דרך אגב, בארה"ב לאורך כמאה שנה כמעט ולא היתה עלייה ריאלית במחירי הדירות. אמריקאים רבים אולי חשבו שהרוויחו הרבה כי ערך הדירה שלהם עלה במשך 20-30 שנה, אבל הוא עלה רק כמו האינפלציה, כלומר שמר על ערכו בלבד.
גם מי שלוקח משכנתא וחושב שהמינוף יגדיל לו את התשואה פשוט טועה. לא אכנס כאן לחישובים מדויקים, אבל אסביר את העיקרון – במרבית המקרים דמי השכירות יתקזזו פחות או יותר עם המשכנתא, ולכן המינוף משפיע רק על עליית ערך הנכס. אז אם למשל לקחנו 50% משכנתא, קיבלנו מינוף של פי 2 על עליית ערך הנכס (כלומר הרווחנו כ-7% על עליית ערך הנכס במקום 3.5%), אבל מצד שני לא קיבלנו ליד כ-3.5% דמי שכירות, כי הם התקזזו עם תשלומי המשכנתא, כך שבפועל נשארנו עם אותם 7%.
רק כדי לסבר את האוזן – הבדל התשואות של כ-3% בין השקעה במדדי מניות גדולות לבין השקעה בנדל"ן מגיע לאורך 20 שנה לפער של כ-73% בשווי הנכס (כלומר בין שווי הדירה לשווי התיק), ולאורך 30 שנה מגיע לפער של כ-130%, כלומר יותר מפי שתיים. אז זה מה שניתן ללמוד ממוצעים היסטוריים, אבל האם ההסתמכות על ממוצעים היסטוריים היא נכונה? נכון שהעבר אינו בהכרח מלמד על העתיד, אבל היסטוריה של יותר ממאה שנה הראתה שככל שמסתכלים על תקופה ארוכה יותר (ו-20 או 30 שנה זו אכן תקופה ארוכה), כך התשואה צפויה להיות קרובה יותר לממוצע הרב שנתי (למה? צפו החל מ-2:36 בווידאו הזה). כלומר כשמסתכלים על תקופות קצרות אי הוודאות בנוגע לתשואה גדולה, אבל בתקופות ארוכות מתכנסים לממוצע הרב שנתי.
לגבי הטיעון של "לראות בעיניים" – אני יכול להבין את העניין מבחינה פסיכולוגית, אך זה אינו טיעון ואלידי. להחזיק מניה זה להחזיק בעלות בעסק, זה נכס לכל דבר גם אם לא רואים אותו בעיניים. אם אתם מחזיקים מדד מניות רחב, זה אומר שאתם מחזיקים אחוזים קטנים מכמות גדולה מאוד של חברות, חברות שיש להם פעילות כלכלית, מכירות, והן מייצרות ערך. איזה ערך מייצר נכס נדל"ן? בד"כ הטיעון של "לראות בעיניים" מתלווה לטיעון נוסף שאומר שאם תהיה קטסטרופה בשוק המניות, לפחות יש ביד נכס פיסי של 4 קירות שלא יהיה מושפע ממנה. אז בואו נדבר רגע על אותה קטסטרופה פוטנציאלית. משברים ותנודתיות הם חלק בלתי נפרד משוק המניות, אבל לאורך זמן מדדי המניות תמיד עולים, ויש סיבה לכך – הכלכלה כל הזמן צומחת ומתפתחת. תדמיינו למשל כמה חידושים טכנולוגיים נכנסו לעולם רק בעשור-שניים האחרונים.. אבל נניח והתרחשה קטסטרופה בשוק המניות העולמי שנמשכה עשרות שנים (משהו שלא קרה מעולם) – מה זה בעצם אומר לנו? המשמעות היא שהפעילות הכלכלית בכל רחבי העולם לא מייצרת ערך ולא מרוויחה. אם משהו כזה קורה, כנראה שיש אבטלה בהיקפים אדירים ברחבי העולם, מיתון מטורף, וייתכן אפילו עוני ורעב. בתרחיש אפוקליפטי כזה, כנראה שיהיו לנו צרות קצת יותר גדולות בחיים... אז לטעמי, תרחיש שכזה הוא באמת הדאגה האחרונה שצריכה להטריד אותנו.
אז הבנו שהשקעה במניות רווחית יותר באופן עקבי מהשקעה בנדל"ן, ולטווח ארוך גם לא פחות בטוחה, ובנוסף יש לה עוד שני יתרונות מרכזיים – הנוחות והנזילות. כדי לרכוש ולמכור ניירות ערך מספיק לבצע פעולה אונליין או להרים טלפון והביצוע מיידי. לעומת זאת בנדל"ן צריך לכתת רגליים כדי לבחון נכסים, להיפגש עם מתווכים, עורכי דין, בנקים למשכנתאות וכו' וכו'... לקנות או למכור נכס נדל"ן זה עסק יקר ומסובך. מעבר לכך, ניירות ערך ניתנים תמיד למימוש גם באופן חלקי – אבל אם השקעתם למשל מיליון שקל בנדל"ן ואתם זקוקים ל-50,000 ₪ - מה תעשו? תמכרו חצי חדר?
3. בית השקעות/גוף פיננסי כזה או אחר שכנע אתכם שזה רעיון טוב שהוא ינהל לכם את הכסף (בחשבון השקעות מנוהל, באמצעות קופת גמל להשקעה, דרך תכנית חיסכון כזו או אחרת)?
אתם טועים טעות מרה. הסיבה המרכזית שרוב האנשים בוחרים לתת למישהו לנהל את כספם היא התפיסה שהשקעות זה עניין מסובך שרק ה"מומחים" מצליחים בו, ושזה מאוד מסובך להסתדר לבד וצריך ללמוד המון לשם כך. לגופים הפיננסיים נוח לשמר את התפיסה הזאת כי הם מרוויחים ממנה. בפועל, כאשר תבחרו בתיק מנוהל או ב"קופסא" כזו או אחרת (תכנית חיסכון, קופ"ג להשקעה), התוצאה במרבית המקרים תהיה תיק שלא מתאים לצרכיכם, שבסבירות גבוהה יהיה שמרני יתר על המידה, ייגבו מכם דמי ניהול גבוהים, תשלמו מס מיותר, ותיפגעו מעוד חסרונות נסתרים מן העין. אם אתם מאלה שחושבים שהמומחים יוכלו להשיג לכם תשואה טובה יותר מהשקעה פשוטה ופאסיבית (עוקבת מדד) שתוכלו לבצע בקלות בכוחות עצמכם, אז מחקרים של עשרות שנים מראים שלא כך הדבר, ומרבית הסיכויים שתשיגו תשואה נמוכה מהמדד.
אוקיי, אז אולי השתכנעתם שלתת למישהו לנהל לכם את הכסף זה לא כזה רעיון טוב, אבל אתם עדיין חושבים שזה מסובך לתכנן לבד תכנית השקעות (אפילו פשוטה ופאסיבית), לבחור ניירות ערך מתאימים, ולרכוש אותם בכוחות עצמכם. גם מחשבה זו אינה נכונה, ופעילות התכנון, האיתור והרכישה אינה מסובכת, ולא נדרש ידע רב בשביל לבצע אותה (ידע שניתן ללמוד בקלות בקורס קצר ולעניין בן 14 שעות בלבד). בחירה ורכישה של ניירות ערך אינה שונה מהותית מבחירה ורכישה של מוצר צריכה כזה או אחר. אם יצא לכם בעבר לבצע סקר שוק באינטרנט לגבי מוצר כלשהו, להשוות מחירים ולרכוש אותו (אונליין / טלפונית / פיסית), ועשיתם זאת בכוחות עצמכם, אז למה שמישהו אחר יקנה בשבילכם ניירות ערך?
4. מטרתכם היא לייצר הכנסה שוטפת מההשקעה? למשל בצורה של דמי שכירות או דיבידנדים?
אם אתם לא זקוקים לאותה הכנסה שוטפת לקיום שוטף, המטרה שלכם שגויה מיסודה כי אתם מפספסים פה עיקרון מאוד חשוב שיישום שלו יגדיל לכם בעשרות מונים את התשואה. מדובר בעיקרון כ"כ חשוב שאלברט איינשטיין כינה אותו "הפלא השמיני בתבל". העיקרון הזה נקרא ריבית-דריבית והוא מה שהופך את גרף התשואה לאקספוננציאלי במקום לינארי, כלומר הגידול בתיק יהיה בקצב הולך וגובר. אז אם צברתם חסכונות שמיועדים להשקעה – כנראה שאתם מרוויחים יותר ממה שאתם מוציאים (ואם לא, תתמקדו קודם כל בלתקן את התנהלותכם השוטפת כי בלי לחסוך אי אפשר להשקיע ולייצר תשואה). אז אם אתם אכן מרוויחים יותר ממה שאתם מוציאים, סימן שאין לכם באמת צורך בהכנסה שוטפת – ובמקום לקבל רווחים לחשבון הבנק, עדיף שהרווחים יישארו מושקעים ויפיקו תשואה בעצמם, ויגדילו את ההון שלכם בקצב אקספוננציאלי. כך עובד העיקרון של ריבית -דריבית.
אז גם אם אתם לא זקוקים להכנסה שוטפת מההשקעה לשם קיום שוטף, עדיין אולי תזדקקו באופן נקודתי לסכום כסף מסוים. גם במקרה כזה, עדיף פשוט למכור חלק מהתיק בסכום הרצוי במקום לקבל דיבידנדים, בגלל שכך תשלמו פחות מס רווחי הון. כאשר אתם זקוקים לסכום מסוים מהתיק – אם תקבלו אותו כדיבידנד אזי כל הסכום מהווה רווח ועל כולו משלמים מס רווחי הון, בעוד שכאשר מוכרים את אותו סכום, רק חלק ממנו הוא רווח והחלק הנוסף הוא הקרן, כלומר סכום ההשקעה המקורי. על הקרן לא משלמים מס, רק על הרווח. בנוסף, אם המוצרים שרכשתם לא מחלקים דיבידנדים אלא משקיעים אותם מחדש, תוכלו לשלוט ולהחליט בדיוק כמה לממש ומתי, ולא תהיו תלויים בהחלטות של אחרים.
5. לא בודקים ולא יודעים מה מדיניות ההשקעה של החיסכון הפנסיוני שלכם?
אתם טועים טעות מרה שבסבירות גבוהה תפגע משמעותית בסכום שיוותר לכם בעת הפרישה לגמלאות. מסלולי ברירת המחדל (כגון המסלול ה"כללי" המפורסם) הם לרוב שמרניים באופן הנוגד כל היגיון. חשוב לזכור שמעולם לא קרה מצב בו מדד המניות (לפחות האמריקאי) הניב תשואה ריאלית שלילית לאורך 15 שנה. מעולם. והיו רק מס' קטן של 3-4 מקרים לאורך כל ההיסטוריה של השוק, שבהם נדרש משך זמן שקרוב לכך. לרוב מספיק משך זמן קצר בהרבה גם אם נכנסנו לשוק רגע לפני משבר רציני. אז אם יש לכם עוד כ-10-15 עד הפרישה, אין בעיה בהשקעת כל החיסכון הפנסיוני במדדי מניות, וגם בסמוך יותר לפרישה ניתן לשמור על חשיפה מנייתית מסוימת ולא לאפסה לחלוטין. ההבדלים בתשואות לאורך השנים בין תיק שמרני לתיק עם חשיפה משמעותית למניות יכולים להתבטא בפערים של פי 2-3 בגודל החיסכון הפנסיוני!
אז אני מקווה שקצת נפתח לכם הראש וקיבלתם כמה תובנות מהחלק הראשון של הפוסט. אל תשכחו להמשיך לעקוב גם אחרי החלק השני שיפורסם בקרוב, וייגע בבחירת מניות סלקטיבית, חלוקה העוגה תוך שמירה על איזון, ביטקוין, השקעה בשוק הישראלי, והשקעה לא נבונה באג"חים.
רוצה לשאול שאלות ולהשתתף בדיון? את/ה מוזמן/ת לפוסט בעמוד הפייסבוק שלנו.
רוצה לקבל סוף כל סוף את הכלים להשקיע בקלות וביעילות את כספיך וחסכונותיך? לחץ/י כאן כדי לראות את השירותים אותם אנחנו מציעים, במחירים אטרקטיביים ביותר.