עשרת הטעויות החמורות ביותר של הציבור בטיפול בחסכונות והשקעות - חלק שני


הפוסט הקודם דן בטעויות שרבים בציבור עושים בהימנעות מהשקעה, בהעדפת נכס פיסי בגלל דעות קדומות, בהסרת האחריות מעצמם ומינוי אחרים לנהל את חסכונותיהם, בהעדפת הכנסה שוטפת תוך ויתור על ריבית-דריבית, ובהתעלמות ממדיניות ההשקעה של החיסכון הפנסיוני שלהם. הפוסט הנוכחי משלים את רשימת עשרת הטעויות החמורות ביותר של הציבור בטיפול בחסכונות והשקעות, אז המשיכו לקרוא כדי לדעת ממה להימנע.

6. בוחרים מניות בצורה סלקטיבית ולא משקיעים במדדים?

אתם ככל הנראה טועים. כלומר יכול להיות שאתם מאותם יחידי סגולה בודדים שמצויה בידיהם שיטה שבאופן עקבי מצליחה להכות את המדד, אבל אם הרוב המוחלט של המקצוענים לא מצליחים בכך לאורך זמן, כנראה שגם אתם לא תצליחו. חשוב גם לזכור, שאפילו אם תצליחו להתגבר על הסטטיסטיקה השלילית ולהכות את המדד לאורך זמן, עליכם גם להתגבר על פער עצום בתשואות מול השקעה פאסיבית הנובע מחבות המס כדי שהבחירה הסלקטיבית תשתלם (וכמובן גם לכלול בחשבון את הזמן הרב הדרוש לשם כך). נמחיש זאת באמצעות דוגמא:

דנה וקארין משקיעות שתיהן את אותו סכום התחלתי במניות לתקופה של 20 שנה. דנה משקיעה בקרן נאמנות שעוקבת אחר מדד המייצג סל רחב של מניות, ומוכרת את התיק בתום 20 שנה. התשואה השנתית הממוצעת של המדד בתקופה זו היתה 10%. קארין עוקבת אחר אנליסט ובוחרת מדי שנה מס' מסוים של מניות עליהן המליץ. אחת לשנה לערך קארין מוכרת את אותן מניות וקונה במקומן מניות ש"נחשבות ע"י האנליסט למומלצות יותר". גם קארין משיגה תשואה שנתית ממוצעת של 10% (ונתנו כאן לאנליסט את ה-benefit of the doubt שהוא אכן מסוגל להשיג את תשואת המדד, לרוב כאמור זה לא המצב). כיוון שדנה לא מכרה כלום לאורך התקופה, היא לא שילמה בכלל מס רווחי הון עד למכירה בתום התקופה, אז היא שילמה 25% מס על הרווח. לעומתה דנה שילמה מס רווחי הון מדי שנה, מה שהופך את התשואה השנתית הממוצעת שלה ל-7.5%, כי 25% מהרווח השנתי משולם כמס. לכן:

התשואה של דנה לאחר מס תהיה:

0.75 * (1.1^20 – 1) * 100 = 429%

התשואה של קארין לאחר מס תהיה:

(1.075^20 – 1) * 100 = 325%

כלומר מדובר בפער של יותר מ-100% מההון ההתחלתי, וזה כאשר שתיהן השיגו בדיוק את אותה תשואה!!! למה זה קורה? אמנם בעת המכירה גם דנה תשלם מס רווחי הון, אבל עצם העובדה שהיא חיכתה ולא מכרה לאורך התקופה גרמה לדחיית המס. כך, אותו סכום שהיה אמור להיות משולם כמס בגין הרווח מדי שנה ממשיך להיות מושקע ולייצר תשואה בעצמו, מה שמגדיל את אפקט הריבית-דריבית. זה כאילו שדנה קיבלה הלוואה ממס הכנסה וקארין לא 😊. אבל זה לא הכל – נניח ובעוד 20 שנה דנה וקארין מחליטות לא להשתמש בכסף אלא להמשיך ולהשקיע אותו. במקרה כזה דנה לא תמכור את התיק ולא תשלם מס, מה שיהפוך את התשואה שלה ל-573%, קרוב לכפול לעומת התשואה של קארין, שנשארת עם אותה תשואה של 325% כי היא כבר שילמה את המס מדי שנה.

7. מחלקים את עוגת התיק שלכם בין מניות לאג"חים לפי איזשהו כלל אצבע?

אם אתם לא זקוקים לכסף מהתיק למחייה שוטפת, אתם טועים כי אין לכם כל צורך באיזונים. המטרה המרכזית בביצוע איזון תקופתי היא לשמור על תנודתיות ותשואה קבועים יחסית כדי שניתן יהיה לבצע משיכות קבועות מהתיק (למשל בתיק המיועד לפרישה). אך אם אין לכם בעיה "לנעול" את הכסף לתקופה ארוכה ולא למשוך ממנו – ההיסטוריה מראה שבהשקעה במדדי מניות תשיגו תשואה גבוהה יותר מאשר בהשקעה מאוזנת בין מניות לאג"חים, וכשמדברים על תקופה ארוכה התנודתיות כבר לא רלוונטית. לכן אין ממש הצדקה כלכלית להקצאת הכסף בתיק למניות ואג"חים לפי חלוקת אחוזים מסוימת, ועדיף להסתכל על סכומים אבסולוטיים: כספים המיועדים לשימוש בטווח זמן קצר-בינוני עדיף שיושקעו באג"חים לטווח זמן קצר-בינוני (כי בטווח כזה שוק המניות תנודתי מדי), וכספים שמיועדים לשימוש לטווח ארוך, או כספים שאין לנו כל ייעוד עבורם, עדיף שיושקעו במדדי מניות.

8. "משקיעים" סכום ניכר מחסכונותיכם בביטקוין?

אתם טועים כי אתם לא משקיעים אלא מהמרים, ולהמר על חלק ניכר מחסכונותיכם זו הפקרות. מדוע מדובר בהימור? תחילה בואו נבין מה המשמעות של מטבע ממשלתי "רגיל" (דולר, יורו, שקל וכו') ומה קובע את ערכו, ואז נשווה זאת לביטקוין. ערכו הכלכלי של כסף ממשלתי נובע מכך שאפשר להשתמש בו לרכישת מוצרים ונכסים באותה מדינה. מדינות שצומחות כלכלית מושכות אליהן השקעות והון, ומטבעותיהן עולים בערכם. במדינות במשבר קורה התהליך ההפוך וערך מטבעותיהן יורד. זו הסיבה למשל לירידה בערכו של הליש"ט לאחר הברקזיט – המשקיעים העריכו שהניתוק מאירופה יגרום לירידה בתוצר בבריטניה והעדיפו להסיט השקעות לאזורים אחרים. ערכם של מטבעות מושפע כמובן מכוחות היצע וביקוש, אבל הוא מבוסס על ערך כלכלי אמיתי שמפיקה המדינה המנפיקה ועל ביצועיה הכלכליים בהשוואה למדינות אחרות. אמנם שערי המטבעות מאוד תנודתיים וקשה עד בלתי אפשרי להגדיר מהו התמחור ה"נכון" לשער חליפין כלשהו, אך לאורך זמן שווי המטבע מתכנס לערכו הכלכלי ה"נכון", המבוסס על ביצועיה הכלכליים של המדינה והיקף הכסף שהיא מדפיסה. הביטקוין, לעומת מטבעות ממשלתיים, אינו נשען על שום בסיס כלכלי, וערכו נקבע אך ורק ע"י היצע וביקוש. לכן אין שום דרך לקבוע, אפילו בקירוב, מהו הערך הנכון של הביטקוין – האם הוא $2, $300, $7000 או $19,000? מי שבוחר להשקיע בביטקוין מצפה שמשקיעים אחרים יעריכו את שוויו במחיר גבוה יותר בעתיד, כלומר מדובר בספקולציה בלבד, בעלת מאפיינים ברורים של בועה, והספקולציות סביב הביטקוין הן הסיבות לתנודות החריפות בשוויו.

אבל אפילו אם הביטקוין יהפוך למטבע "לגיטימי" שישמש את המערכת הבנקאית העולמית ויאפשר לרכוש באמצעותו מוצרים ונכסים, ואפילו בתרחיש האופטימי ביותר שבו הביטקוין יחליף את כל המטבעות הממשלתיים בעולם, חשוב להבין שמטבע לכשעצמו לא מייצר ערך, רק נכסים מייצרים ערך. אז אם אתם מתכננים פשוט להחזיק כמות גדולה של ביטקוין, אחזיר אתכם לסעיף #1 שמדבר על כסף ששוכב בעו"ש.

9. משקיעים רק בשוק הישראלי כי הסכומים נקובים בשקלים וזה מרגיש לכם מוכר וידוע?

השקעה עודפת בשוק ההון הישראלי היא רעה חולה לא רק של משקיעים פרטיים אלא גם של חלק ניכר מהגופים המוסדיים וקרנות הפנסיה. רבים מעדיפים להשקיע רק בשוק ההון הישראלי, או להקצות משקל רב למניות בארץ בתוך תיק המניות, הרבה מעבר לשיעורם בשוק המניות העולמי (שעומד על כ-0.2%). השקעה פאסיבית מפוזרת אמיתית אמורה לכלול מגוון שווקים, מדינות וסקטורים לפי שיעורם היחסי, ולא לתעדף אף אחד מהם על חשבון אחרים, כי כל ניסיון תיעדוף הוא הימור שאינו שונה במהותו מבחירת מניות סלקטיבית. אז מדוע בכלל לתעדף את השוק הישראלי הקטנצ'יק? בגלל שהוא מוכר וידוע? אם הייתי אומר לכם שכדאי להשקיע בשוק האוסטרי (מדינה בגודל דומה לישראל) – כנראה שהייתם שואלים אותי "למה דווקא שם?". אז אותה שאלה צריכה להיות מופנית כלפי תיעדוף השקעה בשוק ההון הישראלי.

יתר על כן – ישנה סיבה מאוד ברורה למה לא כדאי לתעדף את שוק ההון שלנו. אם תסתכלו על הרכב מדד ת"א 35, מדד הדגל שלנו שכולל את 35 החברות הגדולות המונפקות בבורסה בת"א, סקטור מסוים יבלוט בהיעדרו. על איזה סקטור אני מדבר? סקטור ההייטק כמובן – שהוא הקטר של המשק והגאווה המרכזית שלנו. אז איפה נמצאות כל חברות ההייטק הישראליות? מרביתן מנפיקות בנאסד"ק, שהיא בורסה שכוללת בעיקר מניות מתחום הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה. ישראל היא המדינה השנייה בעולם אחרי ארה"ב בכמות ההנפקות של חברות בנאסד"ק, לא ביחס לגודל האוכלוסייה אלא מבחינה אבסולוטית!

אז בגלל שחברות ההיי טק הישראליות לא מנפיקות בבורסה בת"א, שוק ההון הישראלי לא מייצג בצורה טובה את המשק הישראלי. כך נוצר מצב של עיוות סקטוריאלי משמעותי, ומדד ת"א 35 כולל חשיפה רבה מדי לסקטור הפארמה ולסקטור הפיננסים.

למרות כל הבעייתיות שתיארתי, יש כאלה שעדיין מעדיפים להשקיע חלק ניכר מהתיק בשוק המניות הישראלי פשוט כי הוא נקוב בשקל והם מעדיפים להימנע מתנודות בשערי המט"ח. אני חושב שהטיעון הזה שגוי מיסודו מהסיבה הפשוטה שהשקעה במניות אמורה להיות השקעה לטווח ארוך. בהשקעה במניות יש תנודתיות מחירים גבוהה לטווח קצר, זה חלק מהעניין, ואם משקיעים בשווקים זרים אז יש בנוסף גם תנודתיות בשערי המט"ח. אבל בהשקעה לטווח ארוך גם תנודתיות המחירים וגם תנודתיות שערי המט"ח הופכת לפחות רלוונטית. בפרט לגבי שערי המט"ח – במרבית מדינות המערב האינפלציה היתה די דומה ב-20-30 שנה האחרונות, כך שלצפות שמרבית המטבעות המרכזיים יאבדו מערכם בצורה משמעותית ודווקא השקל יתחזק (וכך ההשקעה שלנו במניות בחו"ל תיפגע) היא לא תרחיש סביר לטעמי. אם כבר התרחיש ההפוך הוא היותר סביר, ולמרות שישראל היא מדינה מערבית מפותחת, עדיין מדובר במדינה קטנה שסובלת מאיומים גיאופוליטיים מתמשכים. ככה שדווקא תרחיש בו יש אינפלציה בארץ ופגיעה בערך השקל לעומת המטבעות המרכזיים בעולם הוא סביר יותר. צריך לזכור שלפני 20 שנה מחירי הדירות והשכירות בארץ היו נקובים בדולר, אז אני אישית מרגיש יותר בטוח שהתיק שלי יתפרס על פני סל מטבעות מכל העולם המפותח, לפי השיעור היחסי שלהם בכלכלה העולמית, מאשר לתעדף דווקא את השקל.

10. משקיעים באג"ח ארוך טווח או כזה המונפק בחו"ל?

משקיעים רבים תופסים השקעה באג"חים כבטוחה וסולידית, אך מתעלמים מהתנאים שהופכים אותה לכזאת. כדי שאג"ח יהיה בטוח וסולידי (לעומת מניות שמניבות תשואה גבוהה יותר אך גם תנודתיות יותר), האג"ח צריך להיות לטווח קצר וממנפיק איכותי (אג"ח מדינה או אג"ח קונצרני בדירוג גבוה). מדוע אג"חים ארוכי טווח אינם סולידיים? מחירי האג"חים בבורסה מושפעים מהריבית במשק, ובגדול, מבלי להיכנס לחישובים המדויקים – על כל אחוז שהריבית במשק תעלה, כך ירד מחיר האג"ח בבורסה באותו אחוז * המח"מ (משך הזמן עד לפירעון). כאשר הריבית במשק נמוכה יש צפי לעליות ריבית עתידיות, ואם הריבית במשק תעלה ב-1% אז המחיר של אג"ח ל-30 שנה (אפילו אם הוא ממשלתי) צפוי לרדת בכ-30%! ומה אם הריבית במשק תעלה ב-2%? אם נחזיק את האג"ח עד הפירעון התנודות בבורסה לא מעניינות אותנו, בסוף התקופה נקבל בחזרה את הקרן ולאורך התקופה נקבל את כל תשלומי הריבית. אבל מטרת הרכיב האג"חי בתיק היא בעיקר להיות חלק סולידי שצריך להיות נגיש לצרכינו בטווח זמן קצר-בינוני ואנחנו לא יכולים לסבול תנודות קיצוניות במחיר שלו. אם אין לנו בעיה להחזיק את האג"ח ל-30 שנה, אז כבר עדיף פשוט להשקיע במניות! (כי בתקופה כה ארוכה אין משמעות לתנודתיות גם במניות).

בעיה דומה מתרחשת בהשקעה באג"ח המונפק בחו"ל, למשל השקעה באג"ח של ממשלת ארה"ב הנקוב בדולר או באג"ח ממשלת גרמניה הנקוב ביורו. בניגוד להשקעה ארוכת טווח במניות שבה עדיף להשקיע דווקא בפיזור גיאוגרפי רחב על פני תיעדוף השוק הישראלי, בהשקעה באג"חים חשוב דווקא להשקיע במטבע המקומי (כלומר שקל אם אתם גרים בארץ). כאמור, הרכיב האג"חי בתיק אמור לשמש את צרכינו לטווח זמן קצר-בינוני. אנחנו נסתפק בתשואה נמוכה ממנו, ותמורת הוויתור על תשואה גבוהה הציפייה היא לתנודתיות נמוכה ושמירה על ערך הכסף. אז אם בחרנו להשקיע באג"ח לטווח קצר שנותן לנו למשל תשואה שנתית של 1% ונהיה זקוקים לכסף בעוד שנתיים, מה ההיגיון להשקיע דווקא באג"ח הנקוב במטבע זר כאשר תנודתיות המט"ח בטווח הקצר יכולה להיות גבוהה פי כמה מהתשואה הצפויה? למשל, ייתכן ונרוויח 2% תשואה, אבל באותה תקופה השקל יאבד מערכו מול הדולר/יורו כ-10%.


אם הגעתם עד לכאן וקראתם את שני הפוסטים, טיפחו לעצמכם על השכם. למדתם המון רק מלקרוא אותם, ולדעת מה לא לעשות הוא הרבה פעמים השלב הראשון בבניית תכנית פעולה של מה כן לעשות. כדי ללמוד איך להגדיר מטרות בצורה ברורה, לתכנן תכנית השקעות וחסכונות פשוטה ופאסיבית בהלימה למטרות, לדעת כיצד לאתר ולרכוש בכוחות עצמכם ניירות ערך פאסיביים מתאימים, איך לפתוח חשבון, איך לחסוך בעמלות, בדמי ניהול ובחבות המס, ואיך להפיק את המיטב מהחיסכון הפנסיוני שלכם בכל שלב בחיים (כולל אחרי הפרישה), בניתי קורס קצר ולעניין, בן 10 שעות בלבד שמלמד את כל אלו. הקורס נקרא קורס החירות הפיננסית, ואתם יותר ממוזמנים לשמוע מה אומרים עליו 12 מבוגרי המחזורים הקודמים.


חזרה לבלוג